המרכז הקליני לחקר המוח

    המרכז הקליני לחקר המוח

    החזית הבאה: המוח והקוגניציה
    במרכז הרפואי הרצוג מטפלים במגוון מחלות המציבות את המרכז הרפואי בצומת של טיפול פסיכיאטרי, נוירולוגי, גריאטרי ורפואת ילדים. על בסיס זה איחד המרכז הרפואי הרצוג את כל המחקר והפיתוח הנוגעים לתחומים אלו במרכז הקליני לחקר מדעי המוח. במרכז נערך מחקר רב-תחומי המתמקד במוח. המחקר משלב מדע בסיסי ויישומי עם אוכלוסיית חולים מיוחדת, הזמינה למחקר מידי.

    בשנת 1894 הוקם המרכז הרפואי הרצוג, שבאותם ימים היה בית החולים הפסיכיאטרי הראשון במזרח

    התיכון. בחלוף השנים התרחב המרכז והיה לבית החולים השלישי בגודלו בירושלים. המרכז כולל 330 מיטות, וכיום העבודה בו מתמקדת בטיפול במחלות גריאטריות, מחלות פסיכיאטריות

    ומחלות נשימתיות. במרכז הרפואי הרצוג מטפלים במכלול המלא של מחלות ניווניות, ממחלות "פסיכיאטריות טהורות" דרך מחלות דמנטיות ועד לנזק שנגרם בעקבות חוסר חמצן או שבץ. מעל 140 חולים בכל הגילאים (כולל ילדים) מקבלים כאן תמיכה נשימתית עקב מחלות שונות כמו ALS , שבץ, נזק

    מוחי בעקבות חוסר חמצן, הפרעות גנטיות, מחלות זיהומיות ומחלות אחרות. ספקטרום המחלות הרחב מאפשר למרכז הרפואי הזדמנות ייחודית למחקר ופיתוח של שיטות קליניות ולמחקר מדעי בסיסי במגוון תחומים.

    המרכז הקליני לחקר מדעי המוח זוכה להכרה בין-לאומית בתחום הסכיזופרניה, מחלת האלצהיימר, מחלת פרקינסון, התמכרויות והפרעות קשב וריכוז. חוקרי המרכז זוכים למענקים ממכונים ואיגודים בין-לאומיים וממשרד המדע הישראלי. החוקרים מפרסמים מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים בין-לאומיים ועובדים בשיתוף פעולה עם בתי חולים ואוניברסיטאות בצפון אמריקה ובאירופה.


    המרכז הקליני לחקר מדעי המוח מתמקד בעיקר בתחומים הבאים:

     

    מחלות ניווניות נוירולוגיות
    אנו מתמקדים בתהליכים ניווניים, בדגש מיוחד על מחלת פרקינסון והפרעות הקשורות במחלה זו. בכך אנו מיישמים את ניסיוננו בתחום הנוירו-פסיכוגריאטרי שנצבר בעבודה מתמשכת במרכז הרפואי, שעניינה תפקוד המוח הקטן (cerebellar function) הקשור לרמות המולקולריות וההיסטופתולוגיות אצל חולי פרקינסון.

    לאחרונה הוכרו פטנטים שלנו לתרופה חדשה לפרקינסון, ובקרוב נערוך שלב ב' של ניסויים קליניים. כמו כןאנו מתעתדים לפתח טיפול חדש בדיכאון (בקשת פטנט הוגשה).

    פעילות זו נובעת במישרין מהמחקר שלנו בטיפול מונו-מולקולרי בסכיזופרניה, ובכך אנו מצביעים על יתרונות ביצוע המחקר הקליני תחת קורת גג אחת.

    שנים מספר אנו מנהלים תכנית שיקום לחולי פרקינסון במרפאות החוץ השיקומיות שלנו. מימון שקיבלנו לאחרונה מאפשר את הרחבת התכנית.

     

    מחקר המתמקד בשיקום מוטורי אצל חולים לאחר אירוע מוחי או שבץ
    בהתבסס על ניסיוננו בשיקום חולי שבץ והתפתחות תחום הגנת המוח מנזקים איסכמיים (פגיעה בזרימת הדם לרקמות בגוף), בכוונתנו להקטין את נטל הטיפול בחולים לאחר שבץ. הדגש הנוכחי שלנו הוא על שיטת גרייה בלתי פולשנית חדשה:Transcranial Direct and Alternating Current Stimulation (גרייה ישירה של המוח על ידי זרם חלופי). תחום המחקר הזה הולך ומתפתח במדעי הקוגניציה, ובמיוחד בהתאוששות משבץ.

     

    נזק מוחי בעקבות חוסר חמצן
    גם במקרה של נזק מוחי הנובע מחוסר חמצן, השיקום הנוירולוגי הוא גורם מכריע בהקטנת נטל הנזק המוחי. במרכז הרפואי מאושפזים כמה עשרות ממטופלים כאלה.רבים מהם שרדו בזכות החייאה מוצלחת,הודות להתפתחות של יחידת הטיפול הנמרץ וגם לפעולות של החייאה מהירה בבתי החולים. אנו מקווים לשפר את תנאי החיים של חולים אלו בעזרת שימוש בטכנולוגיות חדשות.

     

    הפרעות פסיכיאטריות
    המרכז הרפואי הרצוג הוא חלוץ בתחום הטיפול בהפרעות הפסיכיאטריות זה למעלה מ-120 שנה, לצד השקעה ניכרת במחקר קליני בסיסי ויישומי.

    רבים מהרופאים והחוקרים הראשונים שלנו הגיעו להישגים ניכרים גם בהמשך דרכם המקצועית-מחקרית.המרכז הרפואי הרצוג מקבל מענקי מחקר מקרנות בולטות כמו: NIMH (המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב) וקרנות אחרות.

    מקורם של הגילויים האחרונים בטיפול המונו-מולקולרי בסכיזופרניה בפיתוח שנעשה במרכז או שקיבל אישור במרכז,ובשילוב ממצאים נוספים, הביא לפיתוח טיפול חדשני במחלת פרקינסון. על סמך הפיתוח הזה נרשמו כמה פטנטים לזכות המרכז הרפואי הרצוג.

    אלו רק שתי המחשות לפוטנציאל הטמון בהפריה ההדדית בין שני תחומים במסגרת מערך מחקר רב-תחומי. שיתוף פעולה אינטנסיבי עם מרכזים בישראל ובחו"ל מחזק את עבודת המרכז הקליני לחקר מדעי המוח במרכז הרפואי הרצוג.

    הקרבה והממשק עם חולים גריאטריים וילדים מאפשר פיתוח טיפולים ייחודיים לגילאים אלו, שקודם לכן הוזנחו. כך, קבוצות גיל אלו הולכות והופכות לתחומי טיפול המתפתחים במהירות רבה עם עליית גיל האוכלוסייה, העלייה בשכיחות הפרעות התנהגות אצל מבוגרים והעלייה בשרידות של תינוקות בסיכון.

     

    ALS
    ALS היא מחלה נדירה יחסית, שמסיבות לא-ברורות עדיין הולכת ומתפשטת באוכלוסייה. במרכז הרפואי הרצוג מאושפזים מספר גדול יחסית של חולים מונשמים עם ALS, דבר שמאפשר למרכז לפתח חשיבה חדשה בנוגע לשיטות הטיפול בהם

     

    המכנה המשותף לכל ההפרעות האלה הוא המוח.

    נזק מוחי –בין שנגרם מסיבה גנטית או בעקבות זיהום, העדר חמצן, הפרעה מטבולית או כל סיבה אחרת –הוא האחראי למחלות אלו. ואולם רק בשנים האחרונות, השילוב של כמה תחומי התמחות בכל הנוגע למוח ולקוגניציה מוביל לעבודה משולבת.

     

    המחקר הנוכחי

    המרכז הקליני לחקר מדעי המוח במרכז הרפואי הרצוג מתמקד בחקר המוח וההתנהגות בכל הרמות –מנגנונים נוירו-ביולוגיים, פונקציות נוירו-קוגנטיביות, תהליכים נוירו-פרמקולוגיים ושיטות חדשות של התערבות בטיפול לשיפור התוצאות הקליניות במקרים של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות חמורות.

    גישות המחקר מכסות את מרבית שיטות הניסוי כגון שאלונים פסיכולוגיים, ראיונות קליניים, מבחנים נוירו-קוגניטיביים, בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות, גרייה לא-פולשנית למוח והתערבות פרמקולוגית.

    אף שמטרת-העל של המרכז היא לפתח טיפולים חדשניים ולהתמודד עם מגוון של נוירו-פתולוגיות, המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח פרוצדורות אבחון חדשות ובטיפולים בחולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות, נוירו-התפתחותיות והכרתיות, כולל סכיזופרניה, הפרעות הקשורות לגיל (אלצהיימר, פרקינסון, שבץ) ודיכאון.

     

    אלקטרו-פיזיולוגיה ונוירו-קוגניציה
    המעבדה האלקטרו-פיזיולוגית במרכז הקליני לחקר מדעי המוח במרכז הרפואי הרצוג, בפיקוחו של ד"ר עודד מאירון, מתמקדת בזיהוי מנגנונים נוירו-התנהגותיים הקשורים בפעילות מוחית אלקטרו-פיזיולוגית-EEG, בפונקציות קוגניטיביות ובמצבו הקליני של המטופל. כל זאת על מנת להגדיל את יכולת האבחון ולפתח טיפולים שיקטינו את חומרת הסימפטומים וישפרו את היכולות הפונקציונליות או התפקודים הבסיסיים של חולים פסיכיאטריים (כמו חולי סכיזופרניה) וחולים גריאטריים (חולי שבץ ודמנציה).

    חשוב לציין, כי בד בבד אנו מפתחים פרוצדורות לא-פולשניות לטיפול נוירו-קוגניטיבי כגון גרייה מוחית ישירה ועקיפה,על מנת לחזק פונקציות קוגניטיביות, לצמצם את חומרת הסימפטומים ולסייע לחולים לתפקד באופן עצמאי בקהילה.

     

    להלן פרויקטים המתבצעים כרגע במעבדה לאלקטרו-פיזיולוגיה ונוירו-קוגניציה בשיתוף גורמים בתוך המרכז הרפואי הרצוג ומחוצה לו:
    * הפחתת הזיות שמיעתיות בחולי סכיזופרניה בעזרת tDCS;

    * שיקום מוטורי לאחר אירוע מוחי (שבץ) בעזרת tDCS;

    * טיפול בדיכאון עמיד בעזרת גרייה מוחית חשמלית חלשה (tACS/tDCS).

     

    מחקרים אחרים הנעשים או מתוכננים במרכז:
    * ניתוח מקיף של טיפול בחרדות;

    * הקשר בין פעילות פיזית לסימפטומים אצל חולי סכיזופרניה;

    * דפוסי גדילה אצל ילדים מונשמים כרוניים;

    * תגובות רגשיות אצל משפחות חולי PVS וחולים ללא הכרה;

    * תרופות חדשות פוטנציאליות למניעת הידרדרות קוגניטיבית במחלת אלצהיימר ומחלות זקנה;

    * הבנת השינויים של המוח הקטן (צרבלום) במחלת פרקינסון בבני אדם;

    * איכות חיים דתית ורוחנית ומחלת אלצהיימר – פרויקט "תפארת זקנים";

    * גורמים גנטיים בהפרעות פסיכיאטריות, בשיתוף פעולה עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית;

    * טיפול די-סרין במקרים של הפרות קשב וריכוז (ADHD).

     

    להלן קטע מדברים שכתבה ריטה לוי-מונטלצ'יני, כלת פרס נובל לרפואה לשנת 1986, במבוא למחקר האחרון של ארגון הבריאות העולמי בנושא הנטל העולמי של מחלות:
    במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, השתייך חקר המוח למגוון תחומים שונים שנבדלו זה מזה במתודולוגיה וביעדים, לדוגמה: המורפולוגיה, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה. התחום הפסיכולוגי ראה במוח קופסה שחורה שבה ידועות התשומות והתפוקות, ללא כל התייחסות למרכיבים הנוירוניים ולקשרי הגומלין ביניהם.

    בראשית האלף השלישי, עם התארכות תוחלת החיים והתרבות תופעות ההפרעות הנוירולוגיות, נדרשת הבנה עמוקה יותר של המוח. מחקר מדעי וטכנולוגי, מהרמות המולקולריות ועד רמות התנהגותיות, נערך במקומות רבים, אבל עדיין לא התפתח באופן רב-תחומי. המחקר חייב להתבסס על התכנסות תחומים מדעיים שונים הקשורים זה בזה ולא במנותק, כפי שהיה בעבר.

    זו המטרה שלנו. זה האופק שאנו צועדים לקראתו.


     

     

     


     

    עבור לתוכן העמוד