נוטים לשתף פעולה? יש לכך בסיס גנטי

ממצא התגלה במחקר בראשות פרופ’ ריצ’רד אבשטיין, מנהל מחלקת מחקר בביה”ח הרצוג בירושלים.

 ”לנטייה לשתף פעולה יש בסיס גנטי הקשור להורמון ‘החברתי’ אוקסיטוצין” – דברי פרופ’ ריצ’רד אבשטיין, מנהל מחלקת מחקר בבית החולים הרצוג בירושלים, שעמד בראש צוות חוקרים שבדק את הקשר הגנטי להתנהגות חברתית.

 המחקר, שפורסם בימים אלה בכתב העת המקוון PlosOne, מצביע על כך שהבדלים בהתנהגות אלטרואיסטית נובעים בחלקם משונות בגן הקשור להורמון אוקסיטוצין הידוע בכינוי “ההורמון החברתי”.

אוקסיטוצין הוא הורמון הידוע בעיקר בהשפעתו על עידוד הנקה והקלה על צירי לידה. מחקרים העלו, שלקיחתו דרך האף גורמת לראות אחרים מושכים יותר ומחזקת זיהוי רגשות עפ”י הבעות

פנים. “המחקר שפרסמנו בימים אלה, מחזק מחקר קודם בו גילינו גן אחר המשפיע על התנהגות אלטרואיסטית”, אומר שלמה ישראל, שהוביל את המחקר הנוכחי יחד עם פרופ’ אבשטיין מביה”ח הרצוג ופרופ’ גרי בורשטיין וד”ר אריאל כנפו מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

 במחקר, נבדקה הנטייה לאלטרואיזם באמצעות התנהגות בפועל בשורה של משחקים כלכליים. בניסוי שנערך באינטרנט, קיבלו 203 נבדקים 50 ₪, והתבקשו להחליט אם רוצים לחלוק סכום זה עם שחקן לא-ידוע אחר. בנוסף, התבקשו הנבדקים להכריע לגבי חלוקת כסף בינם לבין שחקן אחר בתנאים שונים. בהתאם להחלטות שקיבל, סווג כל נבדק כ”חברתי” (אדם השואף למקסם את הרווח המשותף) או כ”פרו-עצמי” (אדם השואף למקסם את רווחיו הוא).

 מכל הנבדקים נלקחו דגימות דנ”א שנותחו ביחס להתנהגותם במהלך הניסוי במעבדה לגנטיקה בבי”ח הרצוג. החוקרים גילו, שאנשים שהיו שונים באות אחת מתוך רצף הגן של הקולטן להורמון אוקסיטוצין (האות G לעומת האות T), נטו יותר להתחלק בכספם עם שחקנים אחרים ולקבל החלטות פרו-חברתיות.

במחקר המשך, השתתפו 98 אמהות שנתנו דגימות דנ”א ושיחקו באותו משחק כלכלי. בדומה לתוצאות המחקר הראשוני, גם במחקר ההמשך נמצא כי האמהות שנשאו את האות G, נתנו בממוצע 35% יותר מכספן לשחקן לא-ידוע, בהשוואה לאמהות שנשאו את האות T.

מעניין לציין, כי במחקר קודם שנערך ע”י פרופ’ אבשטיין ופרופ’ נורית ירמיה מהאוניברסיטה העברית, נמצא כי ההורמון אוקסיטוצין קשור לאוטיזם, הפרעה המאופיינת בלקויות קשות בתקשורת ובכישורים חברתיים.

פרופ’ אבשטיין: “מחקרנו הבא מתרכז בתיפקוד הביולוגי של הגן המשפיע על ההתנהגותנו החברתית”. פרופ’ אבשטיין וצוות המחקר שלו, אחראים לגילוי הקשר בין התנהגות חברתית ל-25 גנים שונים. עד כה איתר הצוות גנים המשפיעים, בין היתר, על תגובה ללחץ חברתי, עוררות מינית, התנהגות נורמאלית והתנהגות פסיכו-פתולוגית.